שמחת תורה באור חדש
שמחה על האפשרות לחיי נצח…
|
בואו נסתכל השנה על שמחת תורה מזווית נוספת.
אנחנו מכירים את המשמעות הפשוטה של החג: סיימנו את קריאת התורה, ואנחנו מיד מתחילים מחדש מ"בראשית". זהו מעגל נפלא שלעולם אינו נגמר.
אבל יש כאן, לדעתי, רעיון נוסף ועמוק יותר.
מה בעצם אנחנו חוגגים?
אנחנו חוגגים את העובדה שהבורא נתן לנו תורה.
ולא סתם תורה אלא תורת חיים!!!
מהי תורה?
כדי להבין את הרעיון, צריך קודם להבין מהי "תורה". בעולם יש תורות רבות. יש תורת שחייה, תורת לחימה, תורת אפייה. תורה היא שיטה: מערכת של ידע ועקרונות המלמדת אותנו כיצד לעשות דבר מסוים.
אם כך, כאשר אלוהים נותן לנו תורה, הוא למעשה נותן לנו שיטה לחיים. או דרך איך להימנע מהמוות
לא רק אמונה. לא רק מסורת. לא רק מערכת חוקים. אלא דרך המלמדת את האדם כיצד לחיות.
תודעת גן העדן
האדם נברא בתוך הטבע, אבל בתוכו נטע הבורא משהו שאינו מסתפק בטבע כפי שהוא. האדם מחפש חיים, אהבה, משמעות, שלמות ובעומק נשמתו הוא מבקש את החיים שאינם נגמרים.
התורה, על פי התפיסה הזאת, היא מפת הדרך שהבורא נתן לאדם כדי לחזור אל אותה תודעת חיים שניתנה לו בראשית הבריאה.
תודעת גן העדן
גן העדן אינו רק מקום שהיה פעם. הוא גם מצב תודעתי: אדם המחובר למקור החיים, חי בתוך העולם אך אינו משועבד לכל חוקי הפירוד, הפחד והמוות.
לכן אפשר לומר שתורת החיים מלמדת אותנו דבר שנשמע כמעט בלתי אפשרי:
לחיות בטבע — ולהיות מעל הטבע.
להיות אדם בעולם הזה, בגוף, במשפחה, בעבודה ובחיי היום־יום, ובכל זאת להיות מחובר למקור חיים גבוה יותר.
חיי נצח ונעורי נצח
כאן נכנס הרעיון של חיי נצח ונעורי נצח.
לא מדובר רק ברצון "לחיות הרבה שנים". מדובר באפשרות שהאדם יוכל להתגבר על מצב המוות שאליו נכנס העולם בעקבות החטא הקדמון, ולחזור אל החיים שאליהם נועד מלכתחילה.
לכן הפסוק "וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח" איננו רק נחמה לעתיד. הוא מבטא את הכיוון שאליו התורה מובילה: עולם שבו המוות אינו המילה האחרונה.
אז מה אנחנו חוגגים?
עכשיו אפשר להבין את שמחת תורה באור נוסף.
אנחנו לא רק שמחים שסיימנו לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש.
אנחנו שמחים על עצם המתנה.
הבורא נתן לנו את תורת החיים. הוא נתן לנו דרך. הוא נתן לנו אפשרות להתחבר מחדש, בכל שנה, אל אותה תודעת חיים שניטעה באדם בראשית הבריאה.
תודה על האפשרות להתחיל מחדש.
תודה על האפשרות לתקן.
תודה על האפשרות להתחבר לחיים.
תודה על האפשרות לחיות כאן, בארץ, בתוך הטבע ובכל זאת לגעת במשהו שמעל הטבע.
וזו אולי אחת המשמעויות הנסתרות של שמחת תורה:
לא רק שמחה על התורה שקראנו,
אלא שמחה על התורה שניתנה לנו.
לא רק סיום של שנה. לא רק התחלה של "בראשית". אלא הבעת תודה על כך שגם השנה אלוהים ברוב חסדו פותח בפנינו את האפשרות לחזור אל הדרך, לשוב הביתה אל תודעת גן העדן.
אל תורת החיים.
אל תודעת גן העדן.
אל החיים שמעבר למוות.
ועל האפשרות הזאת באמת יש לנו סיבה לרקוד.
בענווה, בשלווה, ובעין טובה..
בואו לתת לנשמה שלכם לאכול מזון רוחני: "צופן בראשי"ת" – לגלות את עצמכם מחדש דרך חכמת היהדות: מסע של התפתחות רוחנית, מודעות עצמית ותובנות לחיים, בהובלתו של עוזי הכוהן. זהו השלב הראשון בחזרה אל תודעת גן העדן!!