סוד מידת התמימות בראי היהדות – בהשראת עוזי הכוהן
יש משהו טהור, כמעט נסתר, במידת התמימות. היא אינה תום ילדות נאיבי, אלא דרך חיים — מבט אל העולם מתוך לב נקי, אמון וביטחון מוחלט באלוהות. על פי רוח הגישה היהודית, הקב"ה חפץ בתמימים, משום שהתמים חי מתוך שלמות פנימית, ללא מסכות וללא חישובים של רווח והפסד.
חז"ל מלמדים: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" (דברים י"ח, י"ג). אין הכוונה להיות תמים במובן של פשטות דעת, אלא ללכת עם האמת האלוהית באמונה שלמה, בלי חיפוש דרכים עקלקלות או ספקות מרובים. התמים בוטח שהכול נעשה בהשגחה, גם אם עיניו אינן רואות.
וכך נאמר בתהילים (קט"ז, ו׳)
"שׁוֹמֵר פְּתָאִים השם" כלומר: ה' שומר את הפתאים, את התמימים, את מי שהולכים בתום לב ובאמונה. התמים אינו חסר דעת, אלא בעל לב מאמין. הוא הולך בדרכו של אלוהים בלי פחד, מתוך אמון, והבורא שומר עליו במיוחד. כי מי שבוטח באור האור שומר עליו בחזרה.
הדמויות הגדולות של התנ"ך שימשו דוגמה חיה לכך:
במובן העמוק, התמימות היא השלמות מצב שבו האדם אינו מפוצל בין רצונו האישי לרצון העליון. היא הפשטות שמעבר לחוכמה. כפי שנאמר בתהילים: "תורת ה' תמימה משיבת נפש". התורה עצמה שלמה, מאוזנת, אינה חסרה דבר וכך גם מי שמתהלך בתמימות.
איך מיישמים את התמימות בחיי היום־יום?
חז"ל כותב כי “התמים אינו פוחד לטעות, כי ליבו טהור. הוא פועל מתוך נאמנות ולא מתוך חישוב. כל עוד ליבו פתוח, אור האל שוכן בו.”
ולכן התמימות חביבה על השם, מפני שהיא מחזירה אותנו לשורש הבריאה, למקום שבו הכול שלם, פשוט, ואמיתי. בעולם שמורכב ממסכות, תמימות היא האומץ להיות עצמך כפי שבראך הבורא, ללא פחד, ללא העמדת פנים, באור גמור של אמת.
סיכום: סוף דבר:
תמימות היא לא חולשה או פגם היא האומץ של הלב.
תמימות זה לדעת שאלוהים איתך, גם כשלא הכול ברור.
זה לבחור באמת, לבחור בטוב, לבחור להיות מי שאתה בפשטות ובאהבה.
ומי שחי כך אלוהים שומר עליו באור שלם.
שאו ברכה ואלוהים אתכם!!
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות"
"יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגואֲלִי"
"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי"
בשלווה, בענווה ובעין טובה

052-36-46-914