מידת הביטחון בראי היהדות – מסע בין גוף, נפש ונשמה

“הבוטח בה׳ חסד יסובבנו” (תהילים ל"ב, י׳) – פסוק קצר, אך עולם שלם טמון בו.
חז"ל לימדונו שאין מילה מיותרת בתורה. אם כן, מדוע לא נאמר “המאמין בה׳ חסד יסובבנו”?
התשובה טמונה בהבנה העמוקה של שלושת הרבדים מהם נבנה האדם – גוף, נפש ונשמה – ושלוש מדרגות התודעה שקשורות אליהם: ביטחון, הכרה ואמונה.

רובד הגוף – מידת הביטחון:

הביטחון הוא תכונת הגוף, אך לא במובן הפיזי בלבד.
הוא מתבטא ביכולת של האדם לנוח בתוך ההשגחה, להרגיש מוגן גם כשהמציאות נראית מאיימת.
הביטחון הוא תנועה של ה"גוף הרגשי", הוא הביטוי הארצי של אמונה שמקבלת צורה מוחשית. הבוטח בה׳ אינו רק מאמין בלב או יודע בשכל – הוא חי מתוך ידיעה שהכול לטובה, ומרגיש זאת בעצמותיו.

ראש מבין ולב יודע:

הביטחון הוא השלב שבו הידיעה הופכת להרגל של הלב,
והאמונה מקבלת גוף ותנועה בעולם.
זו הסיבה שנאמר “הבוטח בה׳ חסד יסובבנו” – כי החסד האלוהי אינו רק רוחני, אלא מקיף ממש את חייו, נוגע בגופו, בפרנסתו, בבריאותו ובגורלו.
הבוטח הופך להיות כלי לחסד, שדרכו השפע האלוהי זורם.

רובד הנפש : מידת ההכרה

אם הביטחון שייך לגוף, הרי שההכרה שייכת לנפש.
הנפש היא מקום הידיעה, ההבנה, ההבחנה בין טוב לרע, אמת ושקר.
הכרה בה׳ פירושה שהאדם משתמש בתודעתו כדי לזהות את נוכחות הבורא בכל מה שקורה. זהו השלב שבו האדם מתבונן במציאות ומבין – אין מקרה, אין הפקר, יש השגחה. אבל ההכרה לבדה עדיין איננה ביטחון – כי ניתן לדעת שיש השגחה, ובכל זאת לחוש פחד. הנפש יודעת, אך הגוף עוד לא נרגע.
רק כשנפש האדם מזינה את הגוף בהכרה הזאת, הופכת הידיעה למנוחה –
אז נולד הביטחון.

רובד הנשמה: מידת האמונה

ברובד העליון ביותר, שוכן שורש כל התודעה – הנשמה.
שם שוכנת האמונה, שהיא לא הבנה ולא תחושה, אלא מהות פנימית שאין בה ספק. האמונה איננה נלמדת ואיננה תלויה בראיות; היא נזכרת, נובעת ממעמקי הזיכרון הרוחני של הנשמה.
האדם המאמין אינו צריך הוכחות, כי נשמתו זוכרת את אור הבורא עוד מלפני ירידתה לעולם.

אם כן, האמונה היא שורש, ההכרה היא עץ, והביטחון הוא פרי.
האמונה היא מהות הנשמה, ההכרה היא פעולת הנפש, והביטחון הוא מנוחת הגוף. ביחד הם שלושת שלבי ההתמזגות של האדם עם רצון ה׳ – מהפנימיות ועד המעשה.

“הבוטח בה׳ חסד יסובבנו” – החסד שנוגע בעולם

כאשר האדם מגיע למידת הביטחון, הוא מגשים את האמונה בגשמיות.
הוא אינו רק מדבר על אלוהים הוא חי את האלוהות. חסד מקיף אותו, מפני שהוא עצמו הופך לכלי של חסד שאין בו פחד, אין בו התנגדות, והשפע האלוהי זורם דרכו אל העולם.

המאמין יודע.
המכיר מבין.
אבל הבוטח – חי.
הוא נושם את השגחת ה׳, הולך בתוכה, נושא אותה בגופו.
לכן נאמר “הבוטח בה׳ חסד יסובבנו”, כי רק מי שבטחונו מושלם , נמצא בתוך מעגל החסד האלוהי שסובב ומגן עליו בכל עת.

סיכום רוחני קצרצר

• האמונה – שייכת לנשמה, והיא שורש הידיעה.
• ההכרה – שייכת לנפש, והיא הבנה שכלית-רגשית.
• הביטחון – שייך לגוף, והוא מנוחה גשמית בתוך ההשגחה.

האדם השלם מחבר את שלושתם:
הוא מאמין בנשמתו, מכיר בנפשו, ובוטח בגופו –
וממילא חי בהרמוניה שלמה עם בוראו.

שאו ברכה ואלוהים אתכם!!

"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות"

"יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגואֲלִי"

"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי"

בשלווה, בענווה ובעין טובה

052-36-46-914